בספרו על התשובה כתב הרב סולובייצ'יק את הדברים הבאים:
"האמינו לי שלא הייתי יכול לעבור את חמש השנים האחרונות, אלמלא קירבת ה' שליוותה אותי. לא מקובל אני ולא מסטיקן וכשאני מדבר על קרבת ה' – הרי אני חש אותה כשאני לומד דף גמרא אני מרגיש כאילו הקב"ה עומד מאחרי גבי, שם ידו על כתפי, מציץ בגמרא ושואל אותי מה אני לומד שם. אינני מדבר על דמיון. זוהי חוויה של ממש"
(על התשובה ע"מ 295 – 296)
נדמה שחינוך הוא אולי, בראש ובראשונה, תשומת הלב והאהבה של המחנכים את המתחנכים על ידיהם, המובילים את תלמידיהם לסוד התרבות, השפה והספרות תוך שהם מלווים צעדיהם בהחזקת יד שיש בה מרחב להתגדל וביטחון להרגיש מוגנים.
באוולינה אנו מבקשות לצעוד לצד הבנות, לעמוד מאחרי גבן, לשים ידיהן על הכתף ולהציץ אתן מעל דפי גמרא, כמו מעל דפי המדעים והשפות ולהעניק להן בית לעולמן הדתי. אנו מבקשות להנכיח את הקב"ה ולחקות את דרכיו, באופן שקיומו של הקב"ה יורגש מידי יום בכל לימוד ועשייה.
