משתפת אתכם בלימוד שהכיתות השונות פגשו בזמנים שונים: בשכבות התיכון (ט'-י"ב) היה זה הנושא של שבת הסמינר בעפרה שהיינו בה לפני כמה שבועות ובכיתות ז'-ח' עסקנו בו בבוקר יום חמישי, תענית אסתר:
פרק ד' של מגילת אסתר הוא נקודת המפנה של סיפור המגילה: בתחילת הפרק אסתר עסוקה בבגדיו של מרדכי ובשמירה על הכללים: "וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל…וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי: כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם". אלא שאז מרדכי עונה לאסתר במילים שישנו את דמותה, ישנו את חייה ויביאו את ההצלה לעם כולו: "וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת." ומאותו רגע אסתר מפסיקה להיות זו שנלקחה לבית המלך והופכת להיות זו שתכתוב את מגילת אסתר. מהאישה שנכנעה לפחד הטבעי על חייה, היא הופכת להיות זו שיוזמת תכנית ומוכנה לסכן את חייה: "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי". מרדכי מבהיר לאסתר שהיא לא לבד ושיש עליה אחריות והיא מגייסת אליה את כל אלה שהיא חלק מהם, את כל היהודים, ונוטלת את האחריות בידיה.
הרב מרדכי ברויאר בפרקי מועדות מסביר שהנס של המגילה הוא שאסתר היתה מוכנה למסור את נפשה למען עם ישראל: "…זה רצונו של ה’ בבואו להציל את עמו. הוא עצמו מכין את כל הדרכים ומזמן את כל הגורמים, שהגאולה תלויה בהם… אולם גם אחרי שהכל כבר מתוקן לגאולה, עדיין שערי הגאולה נעולים. שכן המפתח לגאולה איננו בידי ה’ אלא הוא נמסר לידי האדם. ורק האדם המוכן למסור את נפשו על הצלת ישראל יוכל לפתוח את שער הגאולה. …משום כך אתה מוצא, שההשגחה כבר הכינה כאן את כל האמצעים העשויים להביא לידי גאולת ישראל, אך באותה שעה עצמה היא נעלה את שער הגאולה, שהרי היא הביאה לידי כך שאסתר לא תיקרא אל המלך במשך שלושים יום. ונמצא, שעדיין הגאולה תלויה ברצונה של אסתר. אם תסכים למסור את נפשה על גאולת ישראל, ייפתח לפניה שער הגאולה- ונמצאת הגאולה תלויה בה ונקראת על שמה. ואם לא תסכים למסור את נפשה, תבוא הגאולה בידי אדם אחר, ואילו היא, שסירבה ליטול את המפתח המושט לה, תאבד כעונש על עצם הסירוב הזה. … אחת (=יחידה) היא אסתר בין כל הנפשות שהביאו את הגאולה, שלא פעלה על פי הנטיות הטבעיות של האדם, אלא היה עליה לבחור בין טוב לרע, בין הרצון הטבעי לחיות לבין החובה המוסרית להציל. ובבחירה זו בין הדחף הטבעי לבין החובה המוסרית מתגלה האדם שנברא בצלם אלוהים, הנדרש להתגבר על יצרו ולהידמות ליוצרו. והואיל וזכות הבחירה נמסרה לאסתר, החלטתה ופעולתה לא היו צפויות מראש. ולא רק מרדכי והיהודים לא יכלו לדעת כיצד תבחר, אלא, כביכול, הקב”ה בכבודו ובעצמו לא היתה לו כל יכולת להשפיע על בחירתה, ואף הוא- יחד עם מרדכי- מתחנן לפניה שתיטול את המפתח המושט לה, וכאדם חופשי הפועל על פי רצונו החופשי תפתח את שער הגאולה שנמסר לקראתה. … אותה שעה היא שעת השיא של נס פורים, נקודת התפנית בתהליך הגאולה. כביכול, שמים וארץ, ישראל ואדם ובורא עולם בכבודו ובעצמו מצפים להחלטתו של האדם, שליבו ברשותו ומעשיו תלויים רק בו. והנה מתברר, שאדם זה מוכן לפעול בניגוד לדרך הטבע כדי להביא גאולה לישראל, וזה הוא הנס העיקרי של מגילת אסתר: לא נס הנעשה בידי שמיים, אלא נס הנעשה בידי אדם."
הרב אהרון ליכטנשטיין לוקח את הדברים לימינו ומניח את שאלת חיינו: "בימים ההם ובזמן הזה גם בפנינו – מי פחות ומי יותר – עומדת הדילמה של אסתר המלכה. כל אחד מאיתנו עומד בפני היסוסים ולבטים לגבי מידת יכולתו לפעול למען עם ישראל. איני רוצה לנסח את השאלה בלשונו של מרדכי, אולם כאז כן עתה – השאלה היא אחת: אֵילו היסוסים נובעים מחוסר יכולת ומחוסר אונים, ואֵילו נובעים – רח”ל – מחוסר אכפתיות. כל אחד מאיתנו נדרש לעשות את מה שעשתה אסתר: להתייצב מול עצמו ומול הקב”ה, ולברר: מה אני יכול לעשות למען עם ישראל? כאשר האדם בוחר לעצמו מקצוע, דרך חיים ומקום מגורים – עומדות בפניו אפשרויות טובות רבות. השאלה שעליו לשאול את עצמו אינה רק האם מה שהוא עושה הוא טוב, אלא האם הוא הטוב ביותר. ביסודו של דבר, הכל נובע מאותה שאלה: – אכפת לנו, או לא אכפת לנו?!"
אסתר התגייסה למען הכלל כאשר מרדכי הבהיר לה שהיא חלק מהכלל והיא גם מגייסת את הכלל למען היפוך הדין: צומו עליי.
