קהילה אהובה
המשנה מתארת סוגי שופרות שונים:
שופר של ראש השנה של יעל, פשוט ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדין…
ובתעניות בשל זכרים, כפופין ופיהן מצופה כסף, ושתי חצוצרות באמצע… שוה היובל
לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר: בראש השנה תוקעין בשל זכרים,
וביובלות בשל יעלים (פרק ג, משניות ג-ד(.
מהי המשמעות המסתתרת מאחורי השימוש בשופרות השונים? מה הרקע הרעיוני או
ההלכתי למחלוקת זו?
משיבה הגמרא:
מר סבר: בראש השנה כמה שכופף אדם דעתו מעולה יותר, וביום הכיפורים כמה שפושט
אדם דעתו מעולה יותר
ומר סבר: בראש השנה כמה שפושט אדם דעתו מעולה יותר, ובתעניות כמה שכופף אדם
דעתו מעולה יותר
מחלוקת זו, כך נראה, זה משקפת את התודעה העצמית השונה שעוטפת את המאמין ביום
ישר ובזקיפות קומה ויש מי
יש מי שיבקש לעמוד מול בוראו בימים הנוראים,
גדול זה.
שיבקש לעשות זאת בכפיפות.
כך גם תלווה אותנו תחושת היראה לצד רוממות הרוח והשמחה, אנו נזכיר שופרו של אייל
בסבך, הנעקד על המזבח ולצד זה נקרא בתורה פרשתו של יצחק, הראשון בבני האדם
שהורתו בצחוק ושמו מעיד על השמחה.
יום הדין הוא גם יום החסד
יום הרת עולם הוא גם יום בריאה,
ישרים ככפופים, ברחמים ובשלום, בבריאות טובה ובברכת
ואנו תפילה שנעלה כולנו,
שמים