אגרת יום הכיפורים

שתפו:

קהילה אהובה

משמו של הרב אלימלך מליזנסק מסופר, שהיו תלמידיו מבקשים לדעת מהי הדרך להכין את ליבם ליום הכיפורים. פעם אחת אמר הצדיק זצ”ל לתלמידיו:

"רצונכם לדעת איך עושים בערב יום הכיפורים? לכו אל החייט שבקצה העיר".

הלכו אצלו ועמדו לפני חלון ביתו. ראוהו שהוא ובניו מתפללים בפשטות כמו כל החייטים. אחר התפילה לבשו בגדי שבת והדליקו נרות וערכו שולחן מלא מעדנים וישבו אל השולחן בשמחה רבה. הוציא החייט מהארון ספר אחד שהיה כתוב בו כל העבירות שעשה במשך השנה מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים זה, ואמר: "ריבונו של עולם, היום הגיע הזמן לעשות בינינו חשבון על כל העבירות שעשינו, שזמן כפרה הוא לכל ישראל".

מיד התחיל לחשב ולמנות כל העבירות שעשה במשך השנה, שכולן היו נרשמות בספר הזכרון הזה.

אחר שגמר חשבון העבירות הוציא ספר גדול וכבד יותר מהראשון ואמר:

"ריבונו של עולם, קודם מניתי את העבירות שאני עשיתי, ועכשיו אמנה את העבירות שעשית אתה".

מיד חישב כל הצער והיסורים, צרות ועגמת נפש שעברו במשך כל השנה עליו ועל נפשות ביתו. כשגמר החשבון אמר: "ריבונו של עולם, אם נחשוב באמת על פי יושר, אתה חייב לי יותר ממה שאני חייב לך, אלא איני רוצה לדקדק עמך בחשבון מדוקדק, כי הלא ערב יום הכיפורים היום וכל אחד מוכרח להתפייס עם חברו. ולכן הננו מוחלים לך על כל העבירות שעשית לנו, וגם אתה תמחול לנו על כל העבירות שחטאנו לך".

מזג כוס יין ובירך "שהכל" ואמר בקול רם "לחיים, ריבונו של עולם, הננו מוחלים זה לזה כל מה שחטאנו איש לרעהו, וכל העבירות, הן שלנו והן שלך, בטלות ומבוטלות, כאילו לא היו". אחר כך אכלו ושתו בשמחה רבה מאוד.

חזרו התלמידים אצל רבם וסיפרו לו כל מה שראו ושמעו. ואמרו שדברי החייט דברים קשים הם, וחוצפה יתרה כלפי מעלה. אמר להם רבם:

"דעו לכם, שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עם כל הפמליא של מעלה באים לשמוע דבריו של החייט הנאמרים בפשטות גדולה, ומדבריו נעשה רצון ושמחה בכל העולמות".

כניסת השבת
והדלקת נרות
18:05

מוצאי שבת

19:17

תורה משיבת נפש

כניסת השבת
והדלקת נרות
18:05

בתפילה אתמול נתנו דעתנו למעשהו של החייט ושאלנו, אם התנהגותו היא חוצפה ועזות מצח
מול בוראו, כפי שחשבו תלמידי הרב, מה הביא אותו לשלוח תלמידיו לראות כיצד דווקא חייט
זה מקבל את החג. נדמה, כי מה שמייחד את התנהגותו של החייט היא השמחה המלווה את
ההכנות לחג. שמחה זו, כמו גם ברכת היין אחר שהוציא את ספרי החשבונות שלו מעידה עליו
שהוא נכנס אל החג כשכל התרת ספקות שהיתה בו, הותרה. ברור לו שהקב”ה סמוך על
שולחנו הפרטי וכפי שהוא מוחל וסולח לעוונות החייט כך יקבל באהבה את סליחת החייט על
כל מעשיו שפגעו בבן אנוש. סיפור חסידי זה, שיש בו שמחה פשוטה ואהבה טמירה של החייט
לבוראו מחדדת את חשיבות השמחה, שבוודאי מלווה את חג הסוכות שבפתח, גם ליום
הכיפורים.

אנו נוטים לייחס ליום הכיפורים אימת הדין ורעדת הנפש, אך למעשה אין לתחושות אלו דבר
עם פסוקי המקרא או עם דרשות חז”ל, הרואות ביום הכיפורים יום שהתהפך בו הבכי על חטא
העגל ליום של שמחה לדורות, עם חמלתו של הקב”ה על ברואיו.

המשנה בתענית( פרק ד משנה ח) משווה את יום ט”ו באב ליום הכיפורים כימים של מחולות
ושמחה:

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים,
שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין
טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים..”

חז”ל סמכו יום ט’ בתשרי ליום י’ ודרשו סעודות מצווה ושמחה, לפני כניסת החג, של מי
ששב מחטאו והוא נינוח כעת לקבל את היום הקדוש בטהרה.

כיפור כפורים, לא של צחוק והשתטות אלא של ניקיון כפיים, בהירות של הלב ועמידה מול
האלוהים של מי שסמוך ובטוח שהקב”ה מבקש להיטיב עמו, יהיה הדבר אשר יהיה.

ברכת גמר חתימה טובה לכם ולכל אשר לכם

שבת שלום וחג שמח

אוולינה- בחירה ירושלמית

בקבוצה נעדכן ונתזכר בנוגע ללוח הזמנים של כל תהליך ההרשמה,
נזמין להירשם ליום הפתוח ודרכה ניתן יהיה להכיר את צוות ביה"ס,
את המשנה החינוכית ואת האווירה והעשייה היומיומית בבית הספר.
נשמח להצטרפות ושיתופים