וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא
פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים, ואמרתי לו, "באיזה דרך נלך לעיר?" אמר לי, "זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה". והלכתי בקצרה וארוכה. כיוָן שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין. חזרתי לאחורי. אמרתי לו, "בני, הלא אמרת לי קצרה". אמר לי, "ולא אמרתי לך ארוכה?"
נשקתיו על ראשו ואמרתי לו, "אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם (עירובין נ"ג ע"ב)
קהילה יקרה
השבת נחצה את ים סוף.
פרשת בשלח, היא 'שבת שירה', מתארת את שיאה של דרך החתחתים, שראשיתה במפגשם הראשון של משה ואהרון עם פרעה והיא עוברת דרך עשר המכות, חיפזון היציאה ממצרים והמעבר אל ארץ חמדה. עומדים ישראל על הים וחוזים במעשה פלאים, עטור קסם וסוד, שיש בו מלאך אלוהים, עמוד ענן ונסיעת רוח קדים עזה וכשהם חוצים את הים הופכת מצרים לזיכרון ומן האדמה הטובענית שהלכו בה לילה תעלה אדמתה של ארץ ישראל בוקר. פרשתנו פותחת בפסוקים:
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים, "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה". וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף…
ומיד עולה השאלה, מדוע לא הוליך הקב"ה את עמו לארצו דרך חוף הים התיכון, מדוע בחר הקב"ה לסובב את ישראל דרך המדבר ולא לקחם, בעוצמת ידו, דרך הים , דרך ארץ פלישתים הקרובה יותר אל מחוז חפצם, אל ארץ כנען? ידועה התשובה ההיסטורית, המניחה, כי שנים קודם ליציאת מצרים ביקשו אחדים מישראל לזרז את קץ העבדות, טרם זמנו, ויצאו בהסתר ממצרים. האחרונים הופתעו והותקפו על ידי הפלשתים ועצמותיהם היבשות פוזרו במרחבים. הקב"ה, שביקש להגן על ישראל בצאתם, שנים אחר כך, נמנע מלהוביל את עמו דרך אותם השרידים, שלא יבואו ישראל לידי חולשת הדעת ויבקשו לשוב אל מצרים, מאימתם וחששם.
ברם, כך הרב יונתן זקס, אם זו הסיבה, מדוע מלכתחילה לא מייצר הקב"ה מרחב מוגן לישראל בצאתם את מצרים וזמן קצר אחר שחרורם מנחית עליהם את מיטב לוחמי מצרים לזעזע את עולמם בעומדם על המים הסוערים? ויש עוד להקשות, כך הרב זקס, אם באמת ביקש הקב"ה לנחמם מדוע דרך המדבר, היכן שישנם מבצרים וחיילי מצרים פזורים בהם לאורך הדרך כולה?
"דומני , כך הרב זקס, שהתשובה טמונה בדבר שהוא אולי התיעוד הראשון בהיסטוריה למה שעתיד היה להיחשב עיקרון צבאי מרכזי. במקרה מפורסם במיוחד, יוליוס קיסר שהוביל את חייליו במלחמתו לתפיסת השלטון ציווה עליהם לחצות את נהר הרוביקון. צעד זה היה אסור באיסור חמור על פי החוק הרומי. עתה, משעשו את העבירה, נותרה להם הברירה לנצח במלחמה או להיות מוצאים להורג. מכאן הביטוי "לחצות את הרוביקון".
הרב זקס מסביר, כי בחירתו של הקב"ה להוביל את ישראל דרך ים סוף מבקשת לשחרר את עם העבדים מהיכולת לשוב מצרימה, במידה וירצו בכך. הוא נוטל מהם את האפשרות להתחרט, להתפתל וחותך עבורם קצה חבל אל מה שהכירו בעבר. חציית ים סוף לא תאפשר להם עוד לשוב אחורנית, לא יוכלו עוד להינחם על האפשרות להחזיר לעצמם את מה שהכירו. עתה יהיה עליהם ללבוש עוז שכמוהו לא הכירו ולהביא עצמם להיות בני חורין, המסוגלים לדרך שתבוא בהמשך, אפילו כשהקב"ה מתהלך מאחוריהם, מניח להם להילחם ולכבוש את הדרך בכוחות עצמם. במובן זה מעניק הקב"ה לישראל את הדרך הארוכה – הקצרה. החיים, כך מלמד הינוקא את רבי יוחנן, הם בחירה בין השביל הקצר הארוך ובין הארוך הקצר. מי שהולך בקצר, בראשית דרכו, עלול למצוא שהמשכה של דרך חייו תהיה רצופה עכבות שיביאהו אל סופה המייגע רק זמן רב אחר כך. בחירה במסלול הארוך, זו שאינה הולכת אל כנען דרך ארץ פלישתים הקרובה, וודאי תכביד את הדרך אך תיילד בתוכו של ההולך בה כוחות חדשים, שלא ידע שישנם לו ותשחרר ממנו, קליפה אחר קליפה, עבדות הנפש ודאגת היום יום ותהיה לו הדרך קצרה עד מאוד.
ויפה מתאר הרב צבי מאיר זילברברג את האירוע המכונן של היציאה אל הדרך:
"כולנו היינו שם. מצרים כללה את כל סוגי המיצרים שעובר כל אחד מאיתנו, מהגדול ביותר עד הקטן ביותר, מיצרים ברוחניות, מיצרים בגשמיות, ארוכים או קצרים, פנימיים או חיצוניים, הכול הכול היה במצרים, ובכל יום מתחדש עוד ענף מהשורש של יציאת מצרים, כל יום מתגלה על ידי המצווה הקדושה של זכירת יציאת מצרים ביום ובלילה, בברכות ק"ש, בפסוקי דזמרה, מעוררים עוד בחינה של יציאת מצרים, של גאולה. צריך להשריש את ההשקפה הנכונה על כל המלחמות ולחיות עם זה בשעה שאומרים ומזכירים את יציאת מצרים – עושה גדולות עד אין חקר ניסים ונפלאות עד אין מספר – ומתכוונים לנפלאות שלי, למלחמות שלי, של יום האתמול, של היום הבא, המלחמות הגדולות והקטנות, הכול בתוך תיבות התפילה, לחיות עם יציאת מצרים, במלחמות ידועות לאחרים ומלחמות שאף אחד לא יודע עליהם."
שבת שלום ובשורות של שחרור וחירות
