אגרת ניצבים-וילך תשפ"ד
"חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל-תִּירְאוּ" (ל"א, ו')
בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח / אמיר גלבוע
בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח
וְרִמוֹנִים
וּפַעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף.
הַשַׁעַר לוֹ תָמִיד נִפְתַח
וְלֹא יִירָא אִישׁ
אֵלָיו לָגֶשֶׁת.
הַשֶׁמֶשׁ בַּעֲנָפָיו יָאִיר
בְּמוֹעֲדָיו יְבֹרַךְ גֶשֶׁם
וִירֹק-עַד סְבִיבָיו הַדֶשֶׁא.
לַיְלָה בּוֹ חֲלוֹם יִשְׂגֶה
וְלַבֹּקֶר יַבְשִׁיל הַפֵּשֶׁר.
בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח.
שֶׁכָּךְ חָלַמְתְ, שֶׁכָּךְ.
קהילה יקרה,
הרב יונתן זקס בספרו "רעיונות משני חיים" טוען שמאורע גדול, כזה שמשנה את קוד הקיום היהודי, ויכול לשנות גם את חיינו, התרחש בפרשת ניצבים עת משה מחדש את הברית עם הקב"ה.
הרב זקס סוקר בריתות קודמות שנכרתו בין א-לוהים לבני האדם: ברית נח, ברית בין הבתרים וברית המילה שנכרתו עם אברהם, וברית סיני- בריתות שהמשותף להן הוא שהקב"ה יזם אותן. מברית לברית אפשר להבחין בתהליך של תמורה: מנח הקב"ה לא ביקש תגובה שתראה שהוא מקבל על עצמו את תנאי הברית, אברהם עבר סוג של טקס חניכה ובנ"י נדרשו להכיר בקב"ה כריבון ומחוקק יחיד באמצעות קבלת עול תורה ומצוות. משה, בפרשה שלנו, הוא הראשון, אבל לא האחרון שמחדש את הברית שנכרתה בסיני ונתקבלה כבר אז בהסכמה. אחריו תחודש הברית בערוב ימיו של יהושע, בימי חזקיהו, יאשיהו ואחרי גלות בבל.
משה יודע שמגמת פניה של ההיסטוריה של עם ישראל היא להעביר את היוזמה מידי הקב"ה לידי האדם, אל השינוי הזה הוא מכין את העם לאורך החודש האחרון בחייו וכאן טמונה חשיבותה ההיסטורית והסיפורית של פרשת ניצבים, זו הניצבת כמעט בסוף התורה ונקראת בסוף השנה: היא עוסקת בהתכוננות לקראת התחלה חדשה, לקראת מציאות שבה אנחנו פועלים למען ה' במקום לחכות שיפעל למעננו.
כשמתרגמים זאת למונחים אנושיים, אומר הרב זקס, זה יכול, כמו כל אחד מהרעיונות המועלים בספרו, להיות רעיון שמשנה חיים.
כשדיברתי בפני התלמידות ביום חמישי בבוקר על הרעיון הזה, הבאתי דוגמאות משלי, בהשראתו של הרב זקס, והיה נפלא לראות את הדברים נופלים על אזניים קשובות ועוברים מיד לביצוע: כי אם קמתי בבוקר במצב רוח שרק חיוכים יוכלו להיטיב אותו, אני צריכה לחייך לסובבים כדי שהם יחזירו לי חיוך ולא להיות בפרצוף חמוץ שמחכה שיראו אותו בחמיצות ויאירו לו פנים. ואם אני רוצה שייראו את תכונותיי הטובות ויחמיאו לי עליהן ויחזקו אותי עליהן, אני צריכה להאיר את התכונות הטובות של הסביבה שלי ולפרגן עליהן, כדי לקבל את זה בהיזון חוזר. אם אני רוצה שיכבדו אותי- אני נדרשת לכבד אחרים ועוד ועוד. כשרוצים שמשהו ישתנה לטובה, יש להתחיל ולשנותו ולא לעמוד מן הצד ולבקר אותו. שינוי העולם מתחיל אצל מי שרוצה לשנות ומשם יש ביכולותו לגייס אחרים אל יצירת השינוי.
ספר דברים, מסיים הרב זקס, מציין את קץ ילדותו של עם ישראל ומכאן ואילך היהדות היא קריאתו של אלוהים לאחריות אנושית. אדם בוגר אינו מחכה שמישהו אחר יעשה את הצעד הראשון. האמונה היהודית איננה המתנה לאלוהים אלא ההבנה שאלוהים מחכה למעשיו של האדם בעולם.
